דירוג או מדד כתבי עת הוא כלי המשמש להערכת איכותם והשפעתם של כתבי עת אקדמיים. מדדים אלו מבוססים בדרך כלל על כמות הציטוטים שקיבלו המאמרים המתפרסמים בכתבי העת. ככל שכתב עת מקבל יותר ציטוטים, כך הוא נחשב בעל השפעה רבה יותר.

מדדי דירוג כתבי עת נפוצים כוללים:

• מדד Journal Impact Factor (JIF): מדד זה מבוסס על מספר הציטוטים הממוצע של מאמרים שהתפרסמו בכתב עת בשנה הקודמת, ביחס למספר המאמרים שהתפרסמו בכתב עת באותה שנה.

• מדד SCImago Journal Rank (SJR): מדד זה מבוסס על מספר הציטוטים הממוצע של מאמרים שהתפרסמו בכתב עת בשלוש השנים האחרונות, ביחס למספר המאמרים שהתפרסמו בכתב עת באותה תקופה.

• מדד CiteScore: מדד זה מבוסס על מספר הציטוטים הממוצע של מאמרים שהתפרסמו בכתב עת בשלוש השנים האחרונות, ביחס למספר המאמרים שהתפרסמו בכתב עת באותה תקופה.

• מדד SNIP ראשי תיבות של Source Normalised Impact per Paper: מדד זה משמש להערכת השפעת כתבי עת אקדמיים על סמך מספר הציטוטים שקיבלו המאמרים המפורסמים בכתבי העת, ביחס למספר המאמרים המפורסמים בתחום מחקרי מסוים. מדד SNIP מאפשר להשוות בין כתבי עת מתחומים מחקריים שונים, גם אם מספר המאמרים המפורסמים בתחומים אלו שונה.

• מדד Eigenfactor: מדד זה מחשב את מספר הציטוטים הממוצע שקיבלו המאמרים המפורסמים בכתב עת מסוים, לאחר שהם גוונו בהתאם לחשיבותם של המאמרים המציטטים.

• מדד רבעוני Q: הוא מדד המשמש להערכת השפעת כתבי עת אקדמיים על סמך מספר הציטוטים שקיבלו המאמרים המפורסמים בכתבי העת בתקופה של רבעון אחד.

  להלן הסבר על המדדים הרבעוניים Q:

  • רבעות ראשון Q1: מדד זה מייצג את 25% כתבי העת בעלי השפעה הגדולה ביותר בתקופה של רבעון אחד. רבעון זה הוא המדד הגבוהה

  • רבעון שני Q2: מדד זה מייצג את 50% כתבי העת בעלי השפעה הגדולה ביותר בתקופה של רבעון אחד.

  • רבעון שלישי Q3: מדד זה מייצג את 75% כתבי העת בעלי השפעה הגדולה ביותר בתקופה של רבעון אחד.

  • רבעון רביעי Q4: מדד זה מייצג את 100% כתבי העת בתקופה של רבעון אחד. רבעון זה הוא המדד הנמוך.

מדדים אלו משמשים למטרות שונות, כגון:

• בחירת כתבי עת מתאימים לפרסום מאמרים אקדמיים: חוקרים משתמשים במדדים אלו כדי לבחור כתבי עת בהם הם מעוניינים לפרסם את מאמריהם, מתוך מטרה להגדיל את החשיפה למאמרים שלהם ולהשפיע על המחקר בתחומם.

• הערכת איכותם של מוסדות אקדמיים: דירוג כתבי העת שבהם מפרסמים חוקרים במוסד אקדמי מסוים משמשים להערכת איכותו של המוסד.

• הערכת הקריירה של חוקרים: דירוג כתבי העת שבהם מפרסמים חוקרים משמשים להערכת הקריירה שלהם, למשל במסגרת תהליכי קידום או קבלת מענקי מחקר.

חשוב לציין כי מדדי דירוג כתבי עת אינם מושלמים, וישנם מספר מגבלות לשימוש בהם:

המדדים מתבססים על מספר הציטוטים, אך מספר הציטוטים אינו בהכרח מדד מדויק לאיכות המאמר. מאמרים באיכות גבוהה עשויים שלא לקבל ציטוטים רבים, מסיבות שונות, כגון:

• המאמר עוסק בנושא חדשני או פחות מוכר.

• המאמר אינו קל להבנה או יישום.

• המאמר אינו מתפרסם בכתב עת בעל השפעה רבה.

• המדדים אינם לוקחים בחשבון גורמים אחרים המשפיעים על השפעת המאמר, כגון: איכות העורכים של כתב העת.

• שיטת הביקורת של המאמרים בכתב העת.

• היקף הקהל הפוטנציאלי של המאמר.

על כן, חשוב להשתמש במדדי דירוג כתבי עת בזהירות, ולבחון אותם בהקשר הספציפי של כתב העת והתחום המדעי.

מקור: Bard. (2023, 29 בדצמבר). המלצות לבחירת כתב עת לפרסום מאמר

הדרכות באתר על כלים דיגיטליים למציאת דירוג מאמרים וכן מחוללים מבוססי בינה מלאכותית למציאת כתב עת מתאים:

• SJR - Scimago Journal & Country Rank

• Researcher.Life

• Scopus

• Scilit